בלעדי לט"ו באב: קישור ל-24 שעות לצפייה בטרילוגיה
+ הטור השבועי על הסיבות לשנאת בני אדם
שלום לקוראי הטור השבועי של ‘גדליה מייל’ וברוכים הבאים למצטרפים החדשים!
למען האהבה, בט”ו באב הזה - אני מעניק לכם מתנה ענקית, משולשת. $$$
במקום להמתין שיארגנו אצלכם הרצאה + סרט במוסד הלימודי, במתנ”ס, בחוג בית או בקבוצת החברים...
במקום לשלם 33-34 לכל סרט וכ-100 ש”ח לשלשת הסרטים בטרילוגיה (11 דולר לסרט)…
קבלו הזדמנות לצפות בשלשת הסרטים מהבית, בקישור אישי-פרטי, ללא עלות כלל, בט”ו באב!
רוצים בכל זאת לפרגן איכשהו?
תשלחו תגובה טובה ויפה או תעבירו בביט\פייבוקס כמה ש’בא לכם’ ל-054-5645411
זה עמוד הכניסה לדף פרטי - לצפייה בשלשת הסרטים | נא לא להעביר למי שאינו חבר ב’גדליה מייל’.
על הטרילוגיה:
סדרת הסרטים האישיים הייחודית של הכותב, השחקן והיוצר נדב גדליה, מגיש סדרת סרטוני “גמרא:דקה” - אינה בטעם “הוליווד”. ההיפך. זאת יצירה על החיים עצמם שנראית כמו החיים עצמם ועטופה כנות, רגש, הומור ואותנטיות נדירה. אלפי צופים שנחשפו ליצירה - מבינים על מה מדובר.
הסרטים עוסקים בעומק המסע אישי של גבר בעולם האמוני והמגזרי ומוצעים להקרנה לקבוצות, הקרנות פרטיות, חוגי בית ומפגשי תרבות ברחבי הארץ.
1. “רווק עם אלוקים” - (2017) הסרט הראשון שפתח את הסדרה ועורר הדים רבים במגזר הדתי ומחוצה לו. בסרט זה חושף גדליה בגוף ראשון את עולמו המורכב, הבודד והמאתגר של הרווק הדתי. היצירה מתמקדת במתח שבין הרצון הטבעי והגופני לזוגיות לבין המחויבות להלכה, לשמירת נגיעה ולערכי הדת, לצד הניסיונות הסיזיפיים למצוא שידוך.
2. “אבא עם אלוקים” - החלק השני בטרילוגיה עוסק בשלב הבא בחיים - המעבר להורות. לאחר שהצליח להתחתן ולהקים משפחה, גדליה מציב את המצלמה מול החוויות, המשברים והתובנות של אב צעיר במגזר. הסרט בוחן בצורה כנה וחשופה את המשמעות של גידול ילדים תוך שמירה על חיבור אמוני ורוחני, ואת הפער בין הציפיות של המגזר לבין המציאות היומיומית.
3. “בית עם אלוקים” - הסרט השלישי שנועל את הטרילוגיה וממשיך את הקו האישי-משפחתי. סרט זה מרחיב את המבט אל תוך התא המשפחתי השלם והחיים הביתיים עצמם במגזר הדתי. הוא נוגע בשגרה, בזוגיות לאורך זמן, בניהול הבית ובהתמודדויות הכלכליות והרוחניות הכרוכות בכך, תוך שמירה על ההומור והכנות המאפיינים את סרטיו הקודמים.
(אגב, בשנת 2025 שוחרר טריילר גם לסרט גנוז וישן בשם “נשוי כבד”, שתוכנן במקור להיות ההמשך הישיר ל”רווק עם אלוקים”, אך בסופו של דבר הטרילוגיה הרשמית והמופצת מבוססת על שלושת הסרטים שהוזכרו לעיל).
+
ובמעבר חד לטור השבועי. והפעם: על הסיבות לשנאה בין בני אדם.
כרגיל, המשיכו להעביר את הטורים למי שהם עשויים להעניק לו
למה אנשים שונאים? | נדב גדליה
כשהכוח והאנרגיה מושחתים ארצה במקום לפעול לתקן את העולם - אינך אוהב את עצמך באמת ומשם הדרך קצרה לשנאת אחרים. ככה זה עובד.
1. מה גורם לאדם ‘לא לסמפט’ או אפילו לשנוא את השונה ממנו? לתעב מגזרים? לפני שאנסה להשיב, חשוב לזכור שברבים מהמקרים ‘השונא’ לא מודה בכלל שהוא ‘שונא’. הוא אפילו מסוגל להגדיר את עצמו ‘אוהב אדם’, רק שבמקרה הספציפי - מה לעשות, יש לו סיבות מוצדקות שבגינן הוא ‘לא מתחבר’ לזולת. להגדרה ‘לא מתחבר’ הוא יסכים. חס וחלילה שונא. רק אנטישמים חסרי שכל שונאים. בינינו, לא משנה איך נקרא לזה. לא קל לראות קבוצות של יהודים שבזים זה לזה, מתנשאים, גם אם הכוונות טובות לפעמים.
2. גלוי וידוע שכל חברה מחזיקה חזק ערכים בולטים שאי אפשר לקחת לו. קחו למשל את ההכלה של החילונים לגבי בחירת סגנון חיים, מקצוע ולבוש או את ערך השיוויון. החברות העומדות ממול עשויות לטעון אוטומטית שמדובר ב’הכלה מוגזמת’ או ‘הכלה עצמית שלא מסוגלת להכיל דברים אחרים’ או ש’השיוויון מעוות’. גם אם זה נכון לפעמים, אי אפשר לבטל כליל את ערך ההכלה והשיוויון לכשעצמו, שנמצא על השולחן בגדול. הלאה: למרות הביקורות, את מסירות הנפש לחיי משפחה, פשטות ורוח אי אפשר לקחת מהציבור החרדי גם אם לא מסכימים על הדרך. את ההתמסרות להתיישבות, לממסד ואת ‘הכלת החילונים’ אי אפשר לקחת מהחברה הדתית-לאומית, גם אם לא הכל מושלם; הערכים מתנגשים וישנם אתגרים.
3. אדם שמודע ומודה בכנות באתגרי ‘החברה שלו’ ומטפל בהם בגבורה תוך כדי התבוננות בלבן של הבעיות - נהנה מחיי אמת קשים ונעלים. הוא מצליח להתחבר גם למי ששונה ממנו ורחוק מאוד מהתנשאות, גם אם לפעמים הוא נופל בה. על שנאה - אין מה לדבר. ההכרה בכך שאף אחד לא מושלם מתחילה בכנות כלפי החברה שלך. כשאתה מודע לבעיות שלו ומטפל בהן, עשוי להיות בך ענווה כלפי ‘מגזרים אחרים’ שגם הם לא מושלמים.
4. השנאה או ‘חוסר ההתחברות’ כפי שהיא מנוסחת היום כי ‘חס וחלילה שנאה’ - היא נחלתם של אלו שבתוך תוכם מדחיקים היטב את הבעיות של סגנון החיים שבתוכו הם חיים. לדידם, אצלם, ‘הכל מושלם’. זה כמובן שקר מוחלט כי אין מושלם. במקום להתעסק בבעיות ‘המגזר’ שלהם - הם מביטים על בעיות של חברות אחרות ומנסים לתקן אותן למרות שאין להם הסמכות והכוח. זאת שיטה לא מודעת שבה בני אדם פועלים כי האדם, מטבעו, נועד לתקן את העולם. זה מספק ומעניק משמעות. אבל האדם המודרני נמצא בבעיה: לנסות למקד את האנרגיה בלתקן את עצמו או את החברה שבה הוא חי - דורש התעלות אישית, המון אומץ וכנות, יכולת להפסיד אהדה, הוקרה, חברים וכסף רב. למעשה, שלל תאוות הלב הקמאיות נמצאות בסיכון מול הסיפוק והמשמעות הקיימת ב’תיקון עולם’.
5. כשיש לך תהודה, קול, כוח והשפעה ואתה בוחר להתעסק ב’תיקון עולם’ של מגזרים אחרים במקום להביט כל יום מחדש על המגזר שלך ולנסות לתקן שם - אתה חיי שקר מפעימים, שהרי כולם יודעים ש’תיקון עולם’ אפקטיבי נמצא במגרש שלך ולא במגרש אחר. חיי שקר, מטבעם, מקשים על האדם לאהוב את עצמו באמת, במובן העמוק. כשבמקום לרתום את האנרגיה היפה והעצומה לקידום העולם לשלימות, אתה מכלה אותה במחוזות שאולי מביאים אהדה, אך לא תורמים דבר לתיקון עולם - זה לופ לא נעים במובן העמוק שקשה להשתחרר ממנו, כי יש כל כך הרבה דברים להפסיד. עם חוסר האהבה העצמית הזאת הצומחת מחיי שקר ובזבוז - פשוט יותר להגיע לשנאת אחרים. ככה “האמת שלך” מתחזקת ואין צורך להביט פנימה בכנות לעולם.
לספר “עבדים ומסכים” ועוד ספרים »
להזמנת הרצאות והקרנת סרטים לקבוצות: gilinada@gmail.com